רובינו בחרנו פעמיים (לפחות) לעשות צעד משמעותי על בסיס גיאוגרפי. המעבר לרילוקיישן בחו"ל היה הצעד הראשון. החזרה לישראל היה הצעד השני. צעדים מבורכים ומשמעותיים בכל היבטי החיים כולל היבטים לשנים קדימה לתקופת הפנסיה שלנו. בזמן העבודה ברילוקיישן, המעסיק הפריש עבורנו כספים רבים לתוכניות פנסיוניות (בדומה לתהליך בישראל). ברוב המקרים התוכנית נקראת 401k והיא תוכנית הפנסיה המקובלת ביותר בארה"ב (מקבילה לה תוכנית PCC בקנדה). על פי תקנון התוכנית, הכספים שהופקדו אמורים להישאר בה עד גיל 59.5 ורק אז ניתנים למשיכה (בקצבאות/תשלומים).

בזמן החזרה לארץ, הכספים הללו נשארו מאחור ולא חזרו איתנו. פדיון הצבירה ושבירת התוכנית על מנת להעביר את הצבירה לישראל משמעותם תשלום קנס בגובה 10% ובנוסף תשלום מס שולי בגין פדיון בטרם עת (בדר"כ בגובה המס השולי בישראל ומינימום של 25%) הן על חלק ההפקדה והן על הרווחים שנצברו. כלומר, שבירת התוכנית מערבת קנס/מס מצטבר של 35% על כל הצבירה. במקרה הזה – רובינו בוחרים להימנע מתשלום הקנס ולהשאיר את הכסף בתוכנית בחו"ל לזמן הפרישה.